החלטה בתיק מ"ת 24106-05-12 - פסקדין

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, על רקע כתב אישום האוחז ארבעה אישומים שונים, בהם מיוחסות לו עבירות של תקיפת ילדיו בתקופות שונות, כפי שמפורט בכתב האישום.

ביום 29.5.12 מסרתי את החלטתי המפורטת ככל שזו נוגעת לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והמשיב נשלח לצורך קבלת תסקיר בעניינו. ביום 25.6.12 הוגש תסקיר מעצר ראשוני, וכיום מונח תסקיר סופי שבו שירות מבחן סבור כי יש מקום לשקול שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ב"כ המשיב עותר להורות על שחרורו לחלופה בפיקוח ערבים שנבדקו ונמצאו ראויים. מנגד, ב"כ המבקשת מפנה לחומרת מעשיו של המשיב, לכך שאלימות הופנתה כלפי חלק מילדיו, לכך שלא ניתן לתת אמון במשיב ולכך שהחלופה המוצעת אינה מתאימה ועתר להורות על מעצר עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, שבתי וקראתי את החלטתי הקודמת ואת התסקירים השונים בעניינו של המשיב, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ראשית, אין מחלוקת כי מעשי המשיב מקימים מסוכנות וגלומה בהם חומרה לא מעתה, הכל כפי שפורט בכתב האישום ובהחלטתי הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה. בצד קביעה זו, על בית משפט לבחון האם יש בחלופה המוצעת כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בשים לב למאפייניו, ובשים לב ליתר נסיבות ביצוע העבירה, והתשובה על כך הינה חיובית.

ראשית, ועל כך אין מחלוקת, המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה קונקרטית ולא כלפי כולי עלמא, היינו מסוכנות זו מיוחסת לגבי חלק מילדיו המתלוננים בתיק זה. בהינתן זאת, הרי בהרחקה ובפיקוח ראוי יש כדי לצמצם את המסוכנות האמורה.

שנית, המדובר במשיב מעל גיל 60, אשר זוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק, כך שלא ניתן לומר כפי דברי ב"כ המבקשת כי זה מעיד על עצמו שלא ניתן לרכוש לו אמון או שהדבר נלמד מהסתבכויותיו הקודמות עם החוק.

בהינתן כך שזו הסתבכותו הראשונה הרי שזהו מעצרו הראשון. המשיב מצוי במעצר מזה כחודשיים, על כל המשתמע מכך, ויש בכך כנתון בפני עצמו להוות גורם מרתיע ומציב גבולות. הדבר אף מוצא ביטוי בתסקירים בעניינו של המשיב.

אכן למשיב מיוחסים מעשים כלפי מספר מבניו, אולם עיון במועדים הרלבנטים ובגילאים של המתלוננים מגלה שמרבית העבירות בוצע לפני מספר שנים. כך הם פני הדברים ביחס לאישום הראשון, שבו המתלוננת הינה בת 17 כיום, והמעשים בוצעו בה בהיותה מתחת לגיל 13. כך הם פני הדברים ביחס לאישום השני, בו מדובר בקטין כבן 15, כאשר המיוחס לו בוצע לפני כשנתיים. באישום השלישי, מדובר במתלוננת אשר הינה בת 26, והמעשים המיוחסים למשיב בוצעו בהיותה קטינה, וביחס לאישום הרביעי, המדובר במעשים שבוצעו לפני כשנתיים.  הלכה למעשה, אירוע האלימות היחיד הנושא מועד קונקרטי ומן העת האחרונה, מצויין ביחס לאישום השני סעיפים 5 ו- 6.

חלוף הזמן יש בו להקהות את המסוכנות, ומן העבר השני, יש ללמוד מעובדות כתב האישום כי מרביתם של המתלוננים הינם אנשים בוגרים כיום או על סף בגירות, כאשר המתלונן באישום הרביעי הינו כבן 20, כאמור, והמתלוננת באישום השלישי היא בת 26.

עובר למעצרו, התגורר המשיב בערד, וכיום החלופה המוצעת הינה בדימונה. שירות מבחן התרשם כי המפקחים המוצעים הינם אנשים בוגרים, נורמטיביים המגויסים לסייע למשיב. בשונה מהמפקחים המקוריים שהוצעו לבית משפט, הרי שאין המדובר בילדיו של המשיב, על כל המשתמע מכך, והמפקחים כיום אינם אמורים לסור למרותו בשל היותו אב המשפחה.

ברקע הדברים, יש לקחת בחשבון כי המשיב סובל מבעיות בריאותיות שונות, וכי חלקם של המעשים בוצעו על רקע עמדות נוקשות הנוגעות לחינוך ילדיו ולאו דווקא מעמדות אנטי-סוציאליים או מעשי אלימות לשם אלימות.

לחלופה המוצעת, ולאיזוק האלקטרוני ולהפקדות הכספיות כמכלול יהיה בהם כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.         מעצר בית מלא.

ב.         המשיב יהיה בפיקוח מלא ותמידי של הערבים הבאים:

                        צ'.ב.

                        ס.ד.